קרן הירש

פעמים רבות אני נתקלת בתופעה שאנשים מסרבים להירפא וכמובן שהם אינם מודעים לכך.
הם אומרים שהם לא רוצים את המחלה בחייהם, כי הם צריכים להיות בריאים לילדים שלהם, הם צריכים להמשיך להתקיים, לשרוד. אבל בפועל אני מגלה כי יש בהם משהו שלא רוצה להתרפא. משהו שחוסם מריפוי להגיע.

התקשרה אלי אישה שסבלה מבקע סרעפתי, לא יכלה לבלוע, ומערכות הגוף שלה החלו לקרוס בזו אחר זו.
בטלפון היא תארה את המצוקה בו נמצאים חייה בגלל מצבה, מעבר למצוקתה הכלכלית.
אני שהבנתי את המצוקה הצעתי את עזרתי ללא תמורה.
כשאמרה שלא תוכל להגיע, אף הצעתי להגיע אליה. אבל איכשהו היא לעולם לא מצאה את הזמן לפנות עבור הטיפול שהצעתי לה בביתה ובחינם.

מטופלים שאינם רוצים להירפא, צר לי לומר, לא יתרפאו. 
אין כוח עליון שיכול להכריח אדם להיות בריא כשהוא רוצה למות. 

למטופלת הזו כמובן שיקפתי את החסם שלה מלהתרפא, והשארתי בידיה להבין בכוחות עצמה האם יש משהו ששווה לה לחיות בשבילו ובמצב בריא. אמרתי לה שאני נותנת לך מתנה, את החיים שלה,  מתוך רצון אמיתי לעזור לה, אבל זכות הבחירה נשארת תמיד שלה. וכוח הרצון אם להתרפא מצוי רק בידיה. שום עקשנות או נחישות שבאה רק מצדי לא תעזור, ואם את מסרבת לקחת את הצעד הראשון ולהסכים לריפוי, זה הצעד הראשון בדרך לקראת החלמה. 

אחרי שלוש שיחות טלפון, הנחתי לזה, הרגשתי שניסיתי כל מה שיכולתי מתוך תקווה שהיא תיקח את הבחירה הנכונה ותבחר בחיים בריאים קודם עבור עצמה ואחר כך עבור יקיריה.
עד היום לא שמעתי ממנה. ברכה שלוחה לה לכל דרך שבה תבחר.